וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ אֶֽבֶן־שְׁלֵמָ֥ה מַסָּ֖ע נִבְנָ֑ה וּמַקָּב֤וֹת וְהַגַּרְזֶן֙ כָּל־כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא־נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ׃
פרדס רמונים
ברזל בזהר (וארא דף כ"ד) פי' כי הוא במלכות. ובמקום אחר נראה שהוא בתפארת. ואפשר שעל שניהם נאמר (משלי כז יז) ברזל בברזל יחד. ועכ"ז הוא מצד הדין והמלחמה ופשוט הוא בענין. וכן כל כלי ברזל לא נשמע בבית (מ"א ו ז). על שבו אחוזים החיצונים. וכן פי' בזהר שיר השירים:
מגלה עמוקות
אופן ל
איתא בזוהר (זוהר ח"ג ג' ע"א) שמשה לא זכה להשיג בימיו רק בסוד אתוון זעירין, והוא סוד א' זעירא של ויקרא (א א), ובימי שלמה שהיה לו ניצוץ אחד ממשה כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז יג כ"ח ע"א), נתהפכו אתוון שלמ"ה למש"ה כשבנה בית המקדש, אז אבן שלמה מסע נבנה (מלכים א' ו ז), ר"ל הוא סוד אתוון רברבין. ולכן כל כלי ברזל לא נשמע בהבנותו, שהם סוד הקליפות שנתבטל בזמן שנבנה בית המקדש. ועל זה אמר משה אתה החילות להראות את עבדיך, את דייקא, על אותיות התורה מאלף ועד תי"ו, שנחלקים האותיות על ב' חלקים י"א מהם לדין, י"א לחסד. ז"ש את גדלך י"א אותיות של חסד, את ידך החזקה י"א אותיות של דין, ואלו כ"ב אותיות הם במלכות אתוון זעירין, אשר מי אל רמז למדת בינה, דתמן אתוון רברבין בסוד שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות (תהלים קד כה). לכן התפלל אעברה נא בה' יתירה, רמז על ה' ראשונה שבשם, ואראה את הארץ. ואחר כך נתן טעם למה ביקש לראות את הארץ, שרצה לראות בבנין בית המקדש וההר הטוב הזה והלבנון, שאז נתגלו בעולם אתוון רברבין בימי שלמה אבן שלמה מסע נבנה. השיב הקב"ה רב לך, אתה רוצה להשיג אתוון רברבין שיהיו בשעת בנין המקדש, שנתגלו על ידי שלמה שהוא גם כן דרגא דמשה, וזה סוד רב לך אתוון רברבין שנתגלו בימי שלמה, הם גם כן דרגא דילך, כי שלמה דרגא דמשה וניצוץ שלו, אבל עתה אל תוסף דבר אלי עוד, מטעם צו את יהושע שאמרנו לעיל, את דייקא:
איתא בזוהר (זוהר ח"ג ג' ע"א) שמשה לא זכה להשיג בימיו רק בסוד אתוון זעירין, והוא סוד א' זעירא של ויקרא (א א), ובימי שלמה שהיה לו ניצוץ אחד ממשה כדאיתא בתיקונים (תיקו"ז יג כ"ח ע"א), נתהפכו אתוון שלמ"ה למש"ה כשבנה בית המקדש, אז אבן שלמה מסע נבנה (מלכים א' ו ז), ר"ל הוא סוד אתוון רברבין. ולכן כל כלי ברזל לא נשמע בהבנותו, שהם סוד הקליפות שנתבטל בזמן שנבנה בית המקדש. ועל זה אמר משה אתה החילות להראות את עבדיך, את דייקא, על אותיות התורה מאלף ועד תי"ו, שנחלקים האותיות על ב' חלקים י"א מהם לדין, י"א לחסד. ז"ש את גדלך י"א אותיות של חסד, את ידך החזקה י"א אותיות של דין, ואלו כ"ב אותיות הם במלכות אתוון זעירין, אשר מי אל רמז למדת בינה, דתמן אתוון רברבין בסוד שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדולות (תהלים קד כה). לכן התפלל אעברה נא בה' יתירה, רמז על ה' ראשונה שבשם, ואראה את הארץ. ואחר כך נתן טעם למה ביקש לראות את הארץ, שרצה לראות בבנין בית המקדש וההר הטוב הזה והלבנון, שאז נתגלו בעולם אתוון רברבין בימי שלמה אבן שלמה מסע נבנה. השיב הקב"ה רב לך, אתה רוצה להשיג אתוון רברבין שיהיו בשעת בנין המקדש, שנתגלו על ידי שלמה שהוא גם כן דרגא דמשה, וזה סוד רב לך אתוון רברבין שנתגלו בימי שלמה, הם גם כן דרגא דילך, כי שלמה דרגא דמשה וניצוץ שלו, אבל עתה אל תוסף דבר אלי עוד, מטעם צו את יהושע שאמרנו לעיל, את דייקא:
מגלה עמוקות
אופן פו
גם כן על זה הדרך שהתפלל משה בעת ההיא, שהי' עת צרה שעת החורבן, ורמז ע"ת על כ"ח עתים של לבנה שנמשלו בהם ישראל, כמ"ש במדרש שמות פרשה ט"ו (שמו"ר פט"ו כ"ו) על פסוק (שמות יב ב) החודש הזה לכם, שכ"ח עתים של לבנה הם כנגד ישראל, שמן אברהם עד שלמה היה י"ד עתים לטובה, ומן שלמה עד ירמיה היו י"ד עתים לרעה. וזה שאמר ההיא, וכתיב ההוא, שרמז שאותו עת בעצמה שהיא עת צרה שהם י"ד עתים לרעה, הם בעצמן היו י"ד עתים לטובה, אותו איש בעצמו כי ירמיה הוא גלגול שלמה, כמ"ש (איכה ג א) אני הגבר שהוא ראה סיהרא באשלמותא. וידוע מ"ש בתיקונים (יג כ"ח ע"א) בסוד ששים המה מלכות (שיר השירים ו ח), שבימי משה היו ששים גיבורים דכורין, ובימי שלמה נוקבין דאתהפך ש"למה ל"משה, והוא נרמז בר"ת ש"שים ה"מה מ"לכות, ר"ת מ"שה למפרע. נמצא שזכה שלמה בעת בנין המקדש לניצוצו של משה. ועל זה אמר משה על עצמו א"תה ה"חלות ל"הראות את עבדך, ר"ת א"הל, בשעת בנין המקדש שבימי שלמה (כדאיתא במדרש רבה שם) היה סיהרא שהוא שם של אדנ"י שהתחיל בה באשלמותא, ועל זה אמר את גדלך, כמ"ש ותרב חכמת שלמה (מלכים א' ה י), ואחר כך בימי ירמי"ה נתהפך הגלגל, ונתקיים קרא (איכה ג ג) יהפוך י"דו כל היום, והיה י"ד עתים לרעה, על זה אמר את ידך החזקה, שהם על י"ד עתים לרעה. והנה איתא בזוהר (ח"ב ר"מ ע"ב) יסודי ציון וירושלים אתגניזו, ועל זה אמר אמרו לאלהים מה נורא מעשך (תהלים סו ג), באמת לא שלטו ידי אומות על בית המקדש, כמו שאמר שלמה (מלכים א' ט ח) והבית הזה יהיה עליון, רצה לומר גבה היכלא למעלה, ולהשביע עיניהם של רשעים למטה מלכי האומות הביאו מלאכים עפר ואבנים, ואותו הבית החריבו השונאים למטה, אבל בית המקדש בהווייתו שהם יסודי ציון וירושלים אתגניזו לעילא, קל וחומר מקרשי המשכן שש עגלת צב וכל אביזרייהו אתגניזו ת"פ שנה לאחר עשייתן, כדאיתא בילקוט פרשת ואתחנן (ילקו"ש רמז תתכ"ד) שעד ת"פ שנה ליציאת מצרים היו עגלת צב קיימים. וחד אמר בגלגל נגנזו, שנאמר (הושע יב יב) בגלגל שוורים זבחו. ועל זה רמז משה ר"ת א"הל, א"תה ה"חלת ל"הראות, כמו שהחלות להראות לי המשכן, ובזה אני רואה את גדלך דאיתגניזו ולא שלטו בהם ידי שונאים, קל וחומר במקדש שהוא ידך החזקה, שאז הבית בהבנותו כל כלי ברזל לא נשמע (מלכים א' ו ז), שנסתלקו כל הקליפות בעולם, מי גדול בקליפה כחירם מלך צור, שצוה שלמה שד אחד שלקחו ממטתו והורידו לשבעה מדורי גיהנם, ואחר כך הגידו לשלמה ויהי שלום בין שלמה ובין חירם (מלכים א' ה כו), ומי גדול מאשמדאי שהוא מלכא דשדים וכבשו שלמה בשעת בנין הבית (כדאיתא בגיטין דף ס"ח.), וכן מלכא שבא (כדאיתא בתרגום שני של מגילה), אין לך יד חזקה גדולה מזו. נמצא שבית המקדש לא נחרב כלל על ידי אומות, רק הקב"ה דרך קשתו כאויב (איכה ב ד), הוא דרך הקשת והחריב בית המקדש, נצב ימינו כצר, ר"ל השיב ימינו אחור, כדי שיאמרו העולם הצר עשה הוא החריב הבית, ובאמת אינו כן הוא היה האויב, רק שהשיב אחור ימינו האויב עשה זה. ועל זה אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, באמת אתה עשית הכל ולקחת ההיכל למעלה, ז"ש אשר יעשה כמעשך מעשה אלהים המה (שמות לב טז), וכגבורתך, ונתת הגבורה לאומות העולם שיאמרו הם עשו, אבל אינו כן זה באמת שקמחא טחינא טחנו כדאיתא במדרש איכה (איכ"ר פ"א מ"א). גם זכר ג' תוארים אלו ג' גווני קשת, שאמר דרך קשתו כאויב, ז"ש אתה החלות דייקא אתה בעצמך עשית לדרוך קשת, וקחשיב ג' גווני קשת, את גדלך הוא דרגא דאברהם שהוא לבן, ידך החזקה זה יצחק שהוא אדום, מי אל בשמים ובארץ דרגא דיעקב שהוא ירוק (זוהר ח"ג רט"ו ע"א), כנגד ג' גוונין אלו באו ג' גולירין בישין למטה והם משחית אף חימה, שעליהם אמר (ישעיה סו ו) קול שאון מעיר קול ה' בהיכל קדשו ה' משלם גמול לאויביו, כדאיתא בזוהר רות, שהם ג' משמורת של לילה לקביל ג' משמורת שהם ביום, ועליהם אמר ממרום שלח אש בעצמותי (איכה א' יג), שבאו ארבע משחיתים והציתו לד' זויות המקדש. לכן אמר משה אעברה נא כדי שיבנה בית המקדש על ידי, ולא יהיה רשות לאלו המחבלים להצית אש במקדש שהוא יבנה, וז"ש ההר הטוב הזה והלבנ"ון שהוא בית המקדש. והשיב הקב"ה רב לך, הגדולה שלך יותר גבוה, ולא יהיה רשות למחבלים להצית, ומה שאדם יראה לעינים יהיה להשביע עיניהם, שיחשבו השונאים שהחריבו הבית ולמראה עיניהם ישפוטו, ואם תבא אתה לארץ ישראל ויהיה המקדש בנוי על ידך, אזי לא יהיה כלל רשות לנגוע בו (סוטה ט' ע"א), כי רב לך מדרגה שלך היא גבוה מאוד, אם כן ישראל יאבדו ח"ו כשיחטאו (איכ"ר פ"ד י"ד), לכן אל תוסף:
גם כן על זה הדרך שהתפלל משה בעת ההיא, שהי' עת צרה שעת החורבן, ורמז ע"ת על כ"ח עתים של לבנה שנמשלו בהם ישראל, כמ"ש במדרש שמות פרשה ט"ו (שמו"ר פט"ו כ"ו) על פסוק (שמות יב ב) החודש הזה לכם, שכ"ח עתים של לבנה הם כנגד ישראל, שמן אברהם עד שלמה היה י"ד עתים לטובה, ומן שלמה עד ירמיה היו י"ד עתים לרעה. וזה שאמר ההיא, וכתיב ההוא, שרמז שאותו עת בעצמה שהיא עת צרה שהם י"ד עתים לרעה, הם בעצמן היו י"ד עתים לטובה, אותו איש בעצמו כי ירמיה הוא גלגול שלמה, כמ"ש (איכה ג א) אני הגבר שהוא ראה סיהרא באשלמותא. וידוע מ"ש בתיקונים (יג כ"ח ע"א) בסוד ששים המה מלכות (שיר השירים ו ח), שבימי משה היו ששים גיבורים דכורין, ובימי שלמה נוקבין דאתהפך ש"למה ל"משה, והוא נרמז בר"ת ש"שים ה"מה מ"לכות, ר"ת מ"שה למפרע. נמצא שזכה שלמה בעת בנין המקדש לניצוצו של משה. ועל זה אמר משה על עצמו א"תה ה"חלות ל"הראות את עבדך, ר"ת א"הל, בשעת בנין המקדש שבימי שלמה (כדאיתא במדרש רבה שם) היה סיהרא שהוא שם של אדנ"י שהתחיל בה באשלמותא, ועל זה אמר את גדלך, כמ"ש ותרב חכמת שלמה (מלכים א' ה י), ואחר כך בימי ירמי"ה נתהפך הגלגל, ונתקיים קרא (איכה ג ג) יהפוך י"דו כל היום, והיה י"ד עתים לרעה, על זה אמר את ידך החזקה, שהם על י"ד עתים לרעה. והנה איתא בזוהר (ח"ב ר"מ ע"ב) יסודי ציון וירושלים אתגניזו, ועל זה אמר אמרו לאלהים מה נורא מעשך (תהלים סו ג), באמת לא שלטו ידי אומות על בית המקדש, כמו שאמר שלמה (מלכים א' ט ח) והבית הזה יהיה עליון, רצה לומר גבה היכלא למעלה, ולהשביע עיניהם של רשעים למטה מלכי האומות הביאו מלאכים עפר ואבנים, ואותו הבית החריבו השונאים למטה, אבל בית המקדש בהווייתו שהם יסודי ציון וירושלים אתגניזו לעילא, קל וחומר מקרשי המשכן שש עגלת צב וכל אביזרייהו אתגניזו ת"פ שנה לאחר עשייתן, כדאיתא בילקוט פרשת ואתחנן (ילקו"ש רמז תתכ"ד) שעד ת"פ שנה ליציאת מצרים היו עגלת צב קיימים. וחד אמר בגלגל נגנזו, שנאמר (הושע יב יב) בגלגל שוורים זבחו. ועל זה רמז משה ר"ת א"הל, א"תה ה"חלת ל"הראות, כמו שהחלות להראות לי המשכן, ובזה אני רואה את גדלך דאיתגניזו ולא שלטו בהם ידי שונאים, קל וחומר במקדש שהוא ידך החזקה, שאז הבית בהבנותו כל כלי ברזל לא נשמע (מלכים א' ו ז), שנסתלקו כל הקליפות בעולם, מי גדול בקליפה כחירם מלך צור, שצוה שלמה שד אחד שלקחו ממטתו והורידו לשבעה מדורי גיהנם, ואחר כך הגידו לשלמה ויהי שלום בין שלמה ובין חירם (מלכים א' ה כו), ומי גדול מאשמדאי שהוא מלכא דשדים וכבשו שלמה בשעת בנין הבית (כדאיתא בגיטין דף ס"ח.), וכן מלכא שבא (כדאיתא בתרגום שני של מגילה), אין לך יד חזקה גדולה מזו. נמצא שבית המקדש לא נחרב כלל על ידי אומות, רק הקב"ה דרך קשתו כאויב (איכה ב ד), הוא דרך הקשת והחריב בית המקדש, נצב ימינו כצר, ר"ל השיב ימינו אחור, כדי שיאמרו העולם הצר עשה הוא החריב הבית, ובאמת אינו כן הוא היה האויב, רק שהשיב אחור ימינו האויב עשה זה. ועל זה אמר אשר מי אל בשמים ובארץ, באמת אתה עשית הכל ולקחת ההיכל למעלה, ז"ש אשר יעשה כמעשך מעשה אלהים המה (שמות לב טז), וכגבורתך, ונתת הגבורה לאומות העולם שיאמרו הם עשו, אבל אינו כן זה באמת שקמחא טחינא טחנו כדאיתא במדרש איכה (איכ"ר פ"א מ"א). גם זכר ג' תוארים אלו ג' גווני קשת, שאמר דרך קשתו כאויב, ז"ש אתה החלות דייקא אתה בעצמך עשית לדרוך קשת, וקחשיב ג' גווני קשת, את גדלך הוא דרגא דאברהם שהוא לבן, ידך החזקה זה יצחק שהוא אדום, מי אל בשמים ובארץ דרגא דיעקב שהוא ירוק (זוהר ח"ג רט"ו ע"א), כנגד ג' גוונין אלו באו ג' גולירין בישין למטה והם משחית אף חימה, שעליהם אמר (ישעיה סו ו) קול שאון מעיר קול ה' בהיכל קדשו ה' משלם גמול לאויביו, כדאיתא בזוהר רות, שהם ג' משמורת של לילה לקביל ג' משמורת שהם ביום, ועליהם אמר ממרום שלח אש בעצמותי (איכה א' יג), שבאו ארבע משחיתים והציתו לד' זויות המקדש. לכן אמר משה אעברה נא כדי שיבנה בית המקדש על ידי, ולא יהיה רשות לאלו המחבלים להצית אש במקדש שהוא יבנה, וז"ש ההר הטוב הזה והלבנ"ון שהוא בית המקדש. והשיב הקב"ה רב לך, הגדולה שלך יותר גבוה, ולא יהיה רשות למחבלים להצית, ומה שאדם יראה לעינים יהיה להשביע עיניהם, שיחשבו השונאים שהחריבו הבית ולמראה עיניהם ישפוטו, ואם תבא אתה לארץ ישראל ויהיה המקדש בנוי על ידך, אזי לא יהיה כלל רשות לנגוע בו (סוטה ט' ע"א), כי רב לך מדרגה שלך היא גבוה מאוד, אם כן ישראל יאבדו ח"ו כשיחטאו (איכ"ר פ"ד י"ד), לכן אל תוסף: